כהן הצטרפה ללח"י ב-1943 ושימשה כקריינית בתחנת הרדיו המחתרתית של הארגון. במשך שנים ארוכות, תחת שם הכיסוי "אילנה" שידרה תכנים של המחתרת הסודית, בדרך להקמת מדינה יהודית.
ב-18 בפברואר 1946 נתפסה כהן באמצע שידור ברחוב השומר בתל אביב. במשפטה של כהן התגלה כי סרג'נט סיידל, חבר הבולשת הבריטית, זיהה שני אנשים חשודים נכנסים לבית, רדף אחריהם והעלה אותם לגג. בחיפוש של המשטרה במקום נמצאה תחנת שידור, שהייתה חמה עדיין מה שהוכיח שפעלה זמן קצר קודם לכן. בנוסף נמצא פתק שבו נכתב "הקשיבו לקול המחתרת. האזינו לתחנת השידור של לוחמי חירות ישראל". בחדר נמצאו גם אקדחים טעונים. לימים האשים יצחק חסון, ראש מחלקת המודיעין של הארגון, את מפקד הלח"י יצחק שמיר (לימים ראש הממשלה) על כך שהתעלם מהידיעות על כלי רכב של המשטרה הבריטית עם אנטנות שוטט ברחוב השומר וזיהה את השידור
במסמך רשמי של בית הדין הצבאי הבריטי מ-1 ביוני 1946, ארבעה חודשים לאחר שנתפסה, נקבע תאריך למשפטה של כהן. "השימוע בתיק זה נקבע לבית הדין הצבאי בירושלים בשעה 9:00, ביום חמישי – 6 ביוני 1946", נכתב במסמך. בכתב האישום נגד גאולה כהן "הידועה גם בשם שושנה הלוי", תעודת הזהות שהחזיקה ברשותה כשנתפסה, היא הואשמה בהחזקת תחנת שידור בלי רישיון והחזקת נשק ותחמושת.
"בשעה 9:30 בדיוק נכנסה גאולה כהן בצעדים נמרצים לתא הנאשמים", תיאר כתב העיתון "המשקיף" את תחילת המשפט. "באולם בית הדין נכחו הוריה של גאולה כהן ובני משפחתה, וכמה מחברותיה. עקבו אחרי המשפט גם עתונאים אנגלים ואמריקניים", נכתב עוד.
כהן סירבה לקבל עורך דין, וכשנשאלה האם היא רוצה שדברי התובע הבריטי יתורגמו לה היא השיבה "אינני מעוניינת במהלך המשפט". בסיום עדויות התביעה היא נשאלה האם ברצונה להעיד והחליטה לתת הצהרה. כך היא תועדה בעיתון "המשקיף": "אין אני מוצאת לנחוץ כלל לענות על כתב אשמה זה. הודאה או אי הודאה באה רק כשעומדים בפני בית משפט שמכירים בזכותו לשפוט ולדון. האשמה קיימת רק במקום שקיימת גם זכות למאשים להאשים".
"אני לוחמת עבריה, בת לתנועת 'לוחמי חירות ישראל', אותה תנועה הרואה בכם כוח זר המשעבד את המולדת. יש לי רק חוק אחד ויכית שאותו המלכתי על עצמי מרצוני החופשי, הוא חוק המחתרת העברית. במילים אחרות: חוקי העם העברי הנלחם לחירותו", אמרה. "אתם אובייקט המלחמה שלנו, דורשים שנישמע לחוקיכם. אינכם רוצים להודות שקיים כוח לוחם נגדכם. אין זה נוח לכם. אנו רואים אתכם כבלתי חוקיים בארצנו. מכאן שאנו רואים גם את חוקיכם, הטובים והרעים, כבלתי חוקיים. אנו בני העם העברי רוצים וחותרים לקראת חירותינו השלימה, ועל כן קיימת תהום בין שני המחנות. וכי אין תהום בין חוק המכוון לשעבד ולדכא לבין חוק המכוון לשחרר? כל שליט זר הו אויבינו, לא מפני שהוא רע או בריטי, אלא מפני שהוא זר ואינו עברי. יום יום, שעה שעה, אנו פוגשים במרמה ובצביעות הבריטית".
מתוך עיתון "המשקיף"
"אתם חושבים לדון אותי, כלומר אתם חושבים להעמיד לדין את רצון החירות של האומה. אתם חושבים להעמיד לדין את רצון החירות של האומה, רצון שלא יכלו לו טובים מכם, ושום כוח בעולם. התחשבו להשיג זאת בכלאכם אותי ואת חברי לנשק? התחשבו לכלוא את הרעיון? לא אנו יצרנו את הרעיון, אלא הרעיון יצר אותנו, ובמותנו לא יכלה. הוא יישאר. אינני יודעת ואיני מתעניינת בסעיפים שאתם מאשמים אותי. אולם יודעת אני שקיים סעיף שלפיו רשאים לדון אותי למיתה. איני יודעת אם יש לכם די אומץ להשתמש בו כנגדי. נפלתי בשבייכם. אתם יכולים לדון אותי לפי חוקיכם. אני דורשת יחס מיוחד כמו לשבויית מלחמה.
"בשעה שעומדת לפניכם צעירה לוחמת רגילים אתם להעיר שהיא קרבן פיתוי של אחרים. הייתי רוצה להפנות את תשומת לבכם, שלרעיון החירות והמלחמה בשעבוד אין צורך לפתות ולקנות לבבות. הוא עצמו כובש את האנשים שילחמו למענו. הוא כבש אף אותי, ואם לזה אתם קוראים פיתוי, יבורך הפיתוי הזה".
דקות לאחר מכן ניתן פסק הדין. במסמך מהתאריך 14 ביוני 1946 נכתב כי "לאחר ששמענו את העובדות, בית המשפט פסק כי גאולה כהן אשמה וגזר אותה לשנתיים בשל השידור הבלתי חוקי ו-7 שנות מאסר בשל אחזקת כלי הנשק. שני העונשים ירוצו יחד".
כהן ריצתה בסך הכל 14 שנים בכלא הנשים בבית לחם, כשבין היתר נפצעה שם מירי במסגרת ניסיון בריחה שכשל. לאחר מכן הצליחה לברוח במבצע נועז, במסגרתו התחפשה לערבייה, הסתתרה בחיפה ולבסוף חזרה לפעילות מחתרתית.
2019-12-19 09:28:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzE2OTE10gEA?oc=5
CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzE2OTE10gEA
Bagikan Berita Ini
0 Response to "תיעוד נדיר: המנדט הבריטי נגד גאולה כהן - ישראל היום"
Post a Comment